מכשירי תנועה בע"מ נ' עיריית אשדוד ואח'

פסק דין

בפני עתירה המופנית כנגד החלטת עיריית אשדוד ומנהל הארנונה שלא ליישם בפנקסי עיריית אשדוד את ההשגות שהגישה העותרת. לטענת העותרת ההשגות לא נענו במועד שנקבע לכך בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה), תשל"ו-1976 (להלן: "החוק"), ועל כן יש לקבלן.

העובדות בקצרה:

העותרת מחזיקה בנכס ברחוב המדע באשדוד- תחום שיפוטה של המשיבה 1. בתחילת שנת 2011, קיבלה העותרת הודעת שומה בעבור שנת הכספים 2011, עבור שטח הקרקע (לפי שטח של 2,046 מ"ר בסיווג קרקע תפוסה לתעשייה) והשטח הבנוי (לפי 2,184 מ"ר בסיווג שיווק/תצוגה). בנוסף קיבלה העותרת הודעת תיקון שומה לפיה הוגדל שטח הקרקע בשטח נוסף של 147 מ"ר כאשר השומה תוקנה למפרע.

בשל כך הגישה העותרת שתי השגות בגין שומת הארנונה לשנת המס 2011, בהן טענה שאינה מחזיקה בשטח הקרקע כלל וכן השיגה על גודל השטח הבנוי וסיווגו. בהשגה הנוספת טענה בנוסף, כי החיוב הרטרואקטיבי פסול וכי אינה מחזיקה בשטח הקרקע הנוסף.

את ההשגות שלחה העותרת באמצעות דואר אקספרס. שם הנמען על תעודות המשלוח: מנהל הארנונה – עיריית אשדוד. על פי אישור הדואר, נמסרו ההשגות לנמען ביום 14/03/11. על תעודות המשלוח, תחת הכותרת "שם המקבל" מופיע השם "ש.פירוז" וחתימה.

ההשגות הנ"ל לא נענו על ידי המשיבים.

העותרת פנתה ביום 25/09/11 וביום 26/09/11 למשיבה בטענה כי מכיוון שלא נענו השגותיה יש לקבלן על פי דין ולאחר שגם פנייתה זו שנשלחה בדואר רשום, לא נענתה, פנתה למשיבה שוב, ביום 10/11/11. ביום 16/11/11 השיב מנהל הארנונה כי לא קיבל ההשגות הנידונות לפני קבלת מכתב העותרת מיום 25/09/11 אשר התקבל ביום 02/10/11. לגוף העניין דחה המשיב את ההשגות.

מתשובת המשיבים עולה כי חתימת המקבל באישורי המסירה הינה של עובדת העירייה בשם שונטל פירוז, אשר עובדת במחלקת מזכירות.

טענות הצדדים בקצרה

טענות העותרת

טענת הסמכות:

לטענת העותרת, על פי סעיף 3 (ב) לחוק, מנהל הארנונה וועדת הערר מוסמכים לדון רק בנושאים המפורטים בסעיפים 3 (1)- 3(3) של סעיף קטן (א).

כן נטען כי העתירה דנן הוגשה כנגד החלטת המשיבים שלא לקבל את טענות העותרת שבהשגות, הגם שלא השיב להשגות. טענה זו אינה נכללת בסעיף האמור לעיל ולפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט.

טענת המסירה:

לטענת העותרת, הוגשו על ידה שתי השגות אשר נשלחו אל מנהל הארנונה וכי בידיה אישורי דואר כי ההשגות התקבלו על ידי הנמען. לעניין זה טוענת העותרת, כי במשפט הישראלי מקובל וברור כי המצאה באמצעות דואר רשום בתוספת אישור מסירה הינה המצאה כדין. בהתאם לכך, החלטה הקובעת כי רק מנהל הארנונה הוא שצריך לקבל את ההשגה לידיו בפועל תמוטט את שיטת ההמצאה הנהוגה במשפטנו.

עוד טוענת העותרת, כי אילו טען מנהל הארנונה כי עברו עוד יום או יומיים עד שקיבל את ההשגה מהמזכירה שקיבלה אותה בפועל, ייתכן וניתן היה להתחשב בכך אולם במקרה זה ההשגות נשלחו ואף התקבלו וישנם אישורי מסירה ולמרות הזמן הרב שעבר לא התקבלו תשובות להשגות.

כמו כן נטען, כי לא ייתכן שכל השגה צריך שתוגש לידיו של מנהל הארנונה בפועל, קרי, על המשיג להיכנס לחדרו של מנהל הארנונה ולהחתימו אישית על ההשגה, כי אז תושבת עבודתו של מנהל הארנונה.

לפיכך, משמנהל הארנונה לא השיב להשגותיה של העותרת, הרי שיש לראות בהשגותיה כהשגות שנתקבלו וזאת בהתאם לסעיף 4 לחוק. לטענתה, הוראת החוק הינה דווקנית וחד משמעית.